מילים (2 גרסאות)
הָבָה נְרַנְּנָה
עוּרוּ אַחִים בְּלֵב שָׂמֵחַ.
הקלטות (48)
ביצוע
ביצוע
ניצוח: צבי טלמון (מונסון)
פסנתר: פסנתרן/נית לא מזוהה
שנת הקלטה: 20.2.1953
גרסה בליווי פסנתר
ליווי: רביעיית משה אושרוביץ
שנת הקלטה: שנות החמישים
מקור: מקולית 247
על השיר
אליהו הכהן, מתוך האירוע "שירי ירושלים בראשית תקופת המנדט" (2003):
זהו השיר שתיעד את אווירת ההתלהבות והשמחה שאפפה את יהודי ירושלים בתחילת תקופת השלטון הבריטי. השיר המפורסם הזה, "הבה נגילה", ששרים אותו היום בכל קצווי עולם, מערבות סיביר ועד ארץ האש, והקליטו אותו זמרים לאומיים ובינלאומיים, והוא נחשב כמעט לתעודת הזהות של הזמר העברי. איך הוא בא לעולם?
איש המפתח מאחורי השיר הזה הוא אברהם צבי אידלזון, שקרא לעצמו בן-יהודה: יִידְל-זוֹן [בן-יהודה ביידיש – זֶמֶרֶשֶׁת]. אידלזון היה המלחין היהודי המקצועי הראשון בירושלים ובארץ כולה. [...] וכשהתחילו לחגוג בירושלים את יום הגאולה, היו כל העיניים נשואות אל אידלזון בתקווה שיוציא מתחת ידו את השיר האולטימטיבי שייתן ביטוי למאורעות ולתחושות הציבור.
אידלזון נטל על עצמו את המשימה, אך במקום להתנסות בכתיבת מנגינה חדשה, שספק תיקלט ספק לא, העדיף לבחור מתוך האוסף שלו ניגון ששמע בחצרו של האדמו"ר מסדיגורה, ניגון ללא מילים, שהושר עם הרבה "אוי אוי אוי" [מדגים קריאות "אוי אוי אוי" למנגינת "הבה נגילה"], ניגון שנראה לו ראוי לאתגר החדש. אחר-כך הלך לנסות אותו אצל תלמידיו בבית ספר למל בירושלים.
התלמידים קלטו את הניגון בקלות, ומכאן ואילך קיימות שתי עדויות: האחת אומרת שאידלזון ביקש את תלמידיו לעזור לו לחבר מילים מתאימות לרוח השעה, ומאחר שבימי חג נוהגים לומר תפילת הלל השתמשו התלמידים בפסוק מתוכה: "זה היום עשה אדוניי נגילה ונשמחה בו", ובעבודת צוות רקחו ממנה את מילות השיר. עדות שנייה מייחסת את המילים לאידלזון עצמו.
כך או כך: ביום ח' באדר תרע"ט (מרץ 1919) כינס אידלזון את מקהלתו בירושלים לנשף הנגינה השנתי, הדפיס תוכנייה ובה כלל בין היתר את מילות "הבה נגילה" בווריאציה קלה לעומת המושר היום. היום אנחנו שרים "עורו אחים בלב שמח" ובמקור סיימו ב"הבה נרננה".
מקהלת מדרשת לוינסקי מבצעת השיר כפי שנכתב על ידי אברהם צבי אידלזון (מתוך ערב מחווה לאידלזון שהתקיים במכללת לוינסקי ב-17.1.2010 בעריכתו ובהנחייתו של אליהו הכהן. על המקהלה מנצח רון זרחי.)
הניגון המקורי מופיע באנתולוגיה של אברהם צבי אידלזון "אוצר נגינות ישראל", כרך 10 [ניגוני חסידים], פריט 155, ומיוחס לחצרות סדיגורה וקרילוביץ [השיר עם המילים נדפס באנתולוגיה אף הוא, כרך 9, פריט 716]. הלחן מושר גם אצל חסידי בלז. ראו בהרחבה כתבתו של דוד אסף האמנם 'תש כוחם של הציונים'? 'הבה נגילה' בחצר בֶּלְז (24.10.2013) במסגרת הבלוג "עונג שבת".
לטענת בתו של משה נתנזון, אביה (ולא אידלסון) הוא שחיבר את מילות השיר "הבה נגילה" ב-1910, כשהיה בן 11, במסגרת תחרות כיתתית. ראו בכתבתו של צח יוקד "הבה נריבה: מי באמת חיבר את 'הבה נגילה'?", מקור ראשון, 28.3.2013.
עוד על השיר:
- הבה נגילה בויקיפדיה
- מה זה הבה נגילה? סרטון של היוצרת רוברטה גרוסמן מתחקה אחרי שורשי השיר המפורסם שהוא בין המושרים והמוקלטים ביותר בעולם.
- עוּרוּ אַחִים בְּלֵב שָׂמֵחַ: גלגוליו הירושלמיים של ניגון 'הבה נגילה', מאמר מאת ד"ר איל דודסון
- קטע מהלחן שולב בשיר "חגיגה בישראל" (2017) (תזמון 2:56)
ביצועים נוספים:
לצפייה:
להאזנה:
- נורמן ברודי (Norman Brody)
- משפחת מלבסקי
- אריס סאן (1969)
- צמד אידיסרה
- משה מרציאנו במוצב "פורקן" סמוך לנפילת המוצב במלחמת יום הכיפורים
- סקסטה - שיר רביעי ואחרון במחרוזת הורות
- חזי פניאן בעברית ובפרסית
ביצועים לא ישראליים:
- בוב דילן
- דלידה
- אלביס פרסלי
- הזמרת הארמנית האסמיק הארוטוניאן
- דריו מורנו בעברית ובצרפתית
- Beograd Orchestra Hava Nagila
- להקת אקספרס בשילוב "הבאנו שלום עליכם" (הכיתוב ברוסית בלבד, זוהה באמצעות חיפוש גוגל משמיעה)
כל מידע נוסף על אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.
תווים (2)
קישורים ומשאבים (3)
מספר המעבד אהרן שפי: "העיבוד הזה שלי ל"שיר השירים" של הזמר הישראלי, נעשה בעבור גוף גדול שהורכב מתזמורת הנשיפה של קונסרבטוריון גבעתיים ותזמורת כלי הקשת של ביה"ס למוסיקה ע"ש המחנך והמוסיקאי הדגול היהודי-ישראלי ליאו קסטנברג בברלין. הגרסה הזו בוצעה באולם הקונצרטים של אוניברסיטת האמנויות בברלין במרץ 2015 בניצוחו של יובל דביר. בקונצרט המשותף הזה נכח בין השאר השגריר הישראלי יעקב הדס-הנדלסמן ואנשי השגרירות ומשפחותיהם. לאחר כחודשיים נוגנה הגרסה לכלי נשיפה ע"י תזמורת צה"ל בניצוחו של נועם ענבר בטקס השקת החוברת על לידתה של התזמורת."
הוראות ריקוד מאת עלזה דובלון