הקטן
גופן
הגדל
גופן
יונה הומייה
אוֹי כִּי עוֹטְיָה אָנִי! אֲנִי אַךְ נֹדֶדֶת, מִמְּעוֹן חַגְוֵי סַלְעִי הוֹי אֲנִי יוֹרֶדֶת; סְבִיבִי יָחוּל סַעַר בָּדָד אֶדּוֹד כָּנָף וּבֵין סִבְכֵי יַעַר עֲרִירִי אֶבְחַר עָנָף. מִיּוֹם חָלַף דּוֹדִי עֵינִי מָלְאָה מָיִם בִּלְעָדֶיךָ, הוֹדִי! לָמָּה זֶה לִי חַיִּים? טוֹב לִי שְׁכוֹן צַלְמָוֶת מִנְּדוֹד בְּרַחֲבֵי חָלֶד לִקְשֵׁה יוֹם הַמָּוֶת לַצָּרָה אָח יִוָּלֶד! שָׁם צִפֳּרִים שְׁנָיִם פֶּה עַל פֶּה יִשָּׁקוּ וּמִן חֵן שְׂפָתָיִם צוּף עֵדֶן יִינָקוּ שַׁאֲנָן מָצְאוּ בָיִת נִשְׁקַף בֵּין עֳפָאִים סָבִיב שְׁתִלֵי זָיִת סָבִיב פְּאֵר דּוּדָאִים.אוי כי עוטיה אני! אני אך נודדת, ממעון חגווי סלעי הוי אני יורדת; סביבי יחול סער בדד אדוד כנף ובין סבכי יער ערירי אבחר ענף. מיום חלף דודי עיני מלאה מים בלעדיך, הודי! למה זה לי חיים? טוב לי שכון צלמוות מנדוד ברחבי חלד לקשה יום המוות לצרה אח ייוולד! שם ציפורים שניים פה על פה יישקו ומן חן שפתיים צוף עדן יינקו שאנן מצאו בית נשקף בין עופאים סביב שתילי זית סביב פאר דודאים.

פתיחה בנגן חיצוני

מילים: מאיר הלוי לטריס
לחן: עממי
כתיבה: תקצ"ח 1838

אוֹי כִּי עוֹטְיָה אָנִי!
אֲנִי אַךְ נֹדֶדֶת,
מִמְּעוֹן חַגְוֵי סַלְעִי
הוֹי אֲנִי יוֹרֶדֶת;

סְבִיבִי יָחוּל סַעַר
בָּדָד אֶדּוֹד כָּנָף
וּבֵין סִבְכֵי יַעַר
עֲרִירִי אֶבְחַר עָנָף.

מִיּוֹם חָלַף דּוֹדִי
עֵינִי מָלְאָה מָיִם
בִּלְעָדֶיךָ, הוֹדִי!
לָמָּה זֶה לִי חַיִּים?

טוֹב לִי שְׁכוֹן צַלְמָוֶת
מִנְּדוֹד בְּרַחֲבֵי חָלֶד
לִקְשֵׁה יוֹם הַמָּוֶת
לַצָּרָה אָח יִוָּלֶד!

שָׁם צִפֳּרִים שְׁנָיִם
פֶּה עַל פֶּה יִשָּׁקוּ
וּמִן חֵן שְׂפָתָיִם
צוּף עֵדֶן יִינָקוּ

שַׁאֲנָן מָצְאוּ בָיִת
נִשְׁקַף בֵּין עֳפָאִים
סָבִיב שְׁתִלֵי זָיִת
סָבִיב פְּאֵר דּוּדָאִים.
אוי כי עוטיה אני!
אני אך נודדת,
ממעון חגווי סלעי
הוי אני יורדת;

סביבי יחול סער
בדד אדוד כנף
ובין סבכי יער
ערירי אבחר ענף.

מיום חלף דודי
עיני מלאה מים
בלעדיך, הודי!
למה זה לי חיים?

טוב לי שכון צלמוות
מנדוד ברחבי חלד
לקשה יום המוות
לצרה אח ייוולד!

שם ציפורים שניים
פה על פה יישקו
ומן חן שפתיים
צוף עדן יינקו

שאנן מצאו בית
נשקף בין עופאים
סביב שתילי זית
סביב פאר דודאים.


בתים נוספים מ"אוטוביוגרפיה בשיר וזמר"

[אחרי צמד בתים ראשון]
דּוֹדִי עֲזָבַנִי
עֵת בִּי אַפּוֹ חָרָה
יַעַן הוֹלִיכַנִי
שׁוֹלָל רוּחִי סָרָה

בָּגַדְתִּי בּוֹ בֶּגֶד
לֶכֶת אַחֲרֵי זָרִים
רָאוּ זֹאת מִנֶּגֶד
וַיִּרְדְפוּנִי צָרִים

[בתים נוספים בסוף השיר:]
אַךְ אֲנֹכִי גּוֹלֶה
אָנָה אֶמְצָא בַּיִת?
בִּמְעוֹן חַגְוֵי סֶלַע
עָלָה שָׁמִיר, שַׁיִת

דּוֹדִי עֲזָבַנִי
עֵת בִּי אַפּוֹ חָרָה
יַעַן הוֹלִיכַנִי
שׁוֹלָל רוּחִי סָרָה

גַּם פֶּרֶס וְעָזְנִיָּה
הֵם לְמִינָם שְׁנַיִם
יוֹנָה אַךְ הוֹמִיָּה
יְחִידָה בֵּין הַחַיִּים

יַחַד בַּקֵּן יִשְׁלָיוּ
שׁוֹפְכֵי דַּמִּי נְקִיִּים
תְּמִימִים הָה יִבְכָּיוּ
אָבְדָה תִּקְוַת עֲנִיִּים!

אוֹי כִּי עוֹטְיָה אֲנִי...
סְבִיבִי יָחוּל סַעַר...

שׁוּבָה, חַיֵּי רוּחִי!
שׁוּבָה נֶחָמָתִי
רְאֵה נָא מְרִי שִׂיחִי
נַהֲלֵנִי מְעוֹנָתִי

חֲמֹל עָלַי עֲזוּבָה
הָשֵׁב לִי דּוֹדֶיךָ
חַגְוֵי סַלְעִי שׁוּבָה
וְאֶחֱסֶה בִּכְנָפֶיךָ

כֵּן אָזְנִי שָׁמְעָה
בַּלַּיְלָה יְלֵל דְּמָמָה
רֶגֶשׁ-יָהּ נִמְלְאָה
כָּל נְאוֹת אֲדָמָה

וְעֵת אָזְנִי שׁוֹמַעַת
קוֹל יוֹנָה הוֹמִיָּה
מְאֹד נַפְשִׁי יוֹדַעַת
בַּת עַמִּי בּוֹכִיָּה
[אחרי צמד בתים ראשון]
דודי עזבני
עת בי אפו חרה
יען הוליכני
שולל רוח סרה

בגדתי בו בגד
לכת אחרי זרים
ראו זאת מנגד
וירדפוני צרים

[בתים נוספים בסוף השיר:]
אך אנוכי גולה
אנה אמצא בית?
במעון חגווי סלע
עלה שמיר, שית

דודי עזבני
עת בי אפו חרה
יען הוליכני
שולל, רוח סרה

גם פרס ועזנייה
הם למינם שניים
יונה אך הומיה
יחידה בין החיים

יחד בקן ישליו
שופכי דמי נקיים
תמימים הה יבכיו
אבדה תקוות עניים!

אוי כי עוטיה אני...
סביבי יחול סער...

שובה, חיי רוחי!
שובה נחמתי
ראה נא מרי שיחי
נהלני מעונתי

חמול עליי עזובה
השב לי דודיך
חגווי סלעי שובה
ואחסה בכנפיך

כן אזני שמעה
בלילה יליל דממה
רגש-יה נמלאה
כל נאות אדמה

ועת אזני שומעת
קול יונה הומיה
מאוד נפשי יודעת
בת עמי בוכיה


 פרטים נוספים
ביצוע: חבורת שהם, רעיה פירסט
שנת הקלטה: 2009
נכלל בתקליטור: ציון חמדתי
סולנית: רעיה פירסט


על השיר

השיר נדפס בקובץ "תופש כינור ועוגב" (וינה תר"ך 1860) - ראו את כל שירי הקובץ ב"פרויקט בן יהודה". בקובץ נאספו שירים שנתחברו בשנים 1823 - 1859. במהדורה משנת 1860 נכתב כי "השיר הזה עשה לו שם כמעט בכל תפוצות ישראל, רב מאשר קויתי. ובקצת קהלות עשה רושם גדול ושוררהו בשיר ונגון במקהלות עם שרים ושרות לעורר לב כל אוהב עמו ודתו".

תיארוך השיר: על פי המאמר "יונה הומייה" בתוך השנתון "האסיף לתקופת השנה" משנת תרמ"ח (1888), עמ' 93 [בתוך המדור שבתוך השנתון], ראו עמ' 1879 בסדרת השנתונים הסרוקה.

הלחן דומה מאוד במיוחד בתחילתו ללחן השיר היידי "היה בארץ מלך".

 


כל מידע נוסף אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת evyatar@zemereshet.co.il.
תגיות

העלייה הראשונה   תשעה באב   בעלי חיים - כללי   מסע ונדודים  





© זכויות היוצרים שמורות לזֶמֶרֶשֶׁת ו/או למחברים ו/או לאקו"ם