מילים (9 גרסאות)

דּוּמָם שָׁטָה תֵּבָה קְטַנָּה
עַל הַיְּאוֹר הַזַּךְ,
וּבַתֵּבָה מֹשֶׁה הַקָּטָן,
יֶלֶד יָפֶה רַךְ.

וּמִלְּמַעְלָה זֹהַר תְּכֵלֶת
וּמִלְּמַטָּה יְאוֹר
וְהַשֶּׁמֶשׁ בַּשָּׁמַיִם
שׁוֹפְכָה הַרְבֵּה אוֹר.

הַס, הַגַּלִּים הַשּׁוֹבָבִים,
מֹשֶׁה הַקָּטָן שָׁט.
לֹא יִטְבַּע, חָיֹה יִחְיֶה
יֶלֶד זֶה הַקָּט.
דּוּמָם תָּנוּד תֵּבָה קְטַנָּה
עַל הַיְּאוֹר הַזַּךְ
וּבַתֵּבָה מֹשֶׁה קָטָן
יֶלֶד יָפֶה רַךְ

הַס כָּל גַּל הַס כָּל תְּנוּעָה
מֹשֶׁה קָטָן שָׁט
פַּרְעֹה יִטְבַּע מֹשֶׁה יִחְיֶה
יִהְיֶה מֹשֶׁה קָט

רוֹאֶה מֹשֶׁה תְּכֵלֶת מֵעַל
וִיאוֹר אֵין סוֹף
רוֹאֶה מֹשֶׁה שֶׁמֶשׁ יָפָה
שׁוֹתֶה אוֹר לָרֹב

רַךְ וָטוֹב הוּא לֵב הַיְּאוֹר
לֹא כְּפַרְעֹה רַע
פַּרְעֹה יִטְבַּע, מֹשֶׁה יִחְיֶה
עַד הַחוֹף יוּבָא

דֹּם יְאוֹר וְשָׂא אֶת מֹשֶׁה
שֶׁמֶשׁ הוֹסֵף אוֹר
מֹשֶׁה יִגְדַּל יִגְאַל עַמּוֹ
מֵעַבְדוּת לִדְרוֹר
[כמו ב"שחרית" למעט:]
בית 1 שורה 3: וּבַתֵּבָה מֹשֶׁה קָטָן
בית 2 שורה 1: וּמִמַּעַל - שְׁמֵי תְּכֵלֶת
בית 3 שורה 2: מֹשֶׁה קָטָן שָׁט
מקור: "היסטוריה לילדים, חלק א: מימי אברהם עד יהושע" , שילה, ניו יורק , תרע"ז , 72
דּוּמָם צָפָה תֵּבָה קְטַנָּה
עַל הַיְּאוֹר הַזַּךְ
וּבַתֵּבָה מֹשֶׁה קָטֹן
יֶלֶד יָפֶה, רַךְ

וּמִמַּעַל כִּפַּת תְּכֵלֶת
וּמִסָּבִיב שׁוֹקֵט יְאוֹר
וּמִמַּעַל שֶׁמֶשׁ יָפֶה
שׁוֹפֵךְ הַרְבֵּה אוֹר

הַס כָּל גַּל, הַס כָּל תְּנוּעָה
מֹשֶׁה קָטֹן שָׁט
לֹא יִטְבַּע, חָיֹה יִחְיֶה
מֹשֶׁה זֶה הַקָּט
על הגרסה:  במקור זה נדפסו המילים בלבד וללא ציון מחבר
דּוּמָם תָּנוּד תֵּבָה קְטַנָּה
עַל הַיְּאוֹר הַזַּךְ
וּבַתֵּבָה מֹשֶׁה קָטָן
יֶלֶד יָפֶה רַךְ

רוֹאֶה מֹשֶׁה תְּכֵלֶת מֵעַל
מֵי יְאוֹר אֵין סוֹף
רוֹאֶה מֹשֶׁה שֶׁמֶשׁ יָפָה
שׁוֹתֶה אוֹר קָרוֹב

הַס כָּל גַּל הַס כָּל תְּנוּעָה
מֹשֶׁה קָטָן שָׁט
פַּרְעֹה יִטְבַּע מֹשֶׁה יִחְיֶה
יִהְיֶה מֹשֶׁה קָט

דֹּם יְאוֹר וְשָׂא אֶת מֹשֶׁה
שֶׁמֶשׁ הוֹסֵף אוֹר
מֹשֶׁה יִגְדַּל יִגְאַל עַמּוֹ
מֵעַבְדוּת לִדְרוֹר
מקור: "עולם הילדים: ספר לימוד השפה ודקדוקה בשיטה קלה, חלק שני" , האחים בלעטניצקי, אודסה , תרע"ז , 54
דּוּמָם שָׁטָה תֵּבָה קְטַנָּה
עַל הַיְּאוֹר הַזַּךְ
וּבַתֵּבָה מֹשֶׁה קָטָן
יֶלֶד יָפֶה, רַךְ

וּמִמַּעַל כִּפַּת תְּכֵלֶת
סָבִיב שׁוֹקֵט יְאוֹר
וּמִמַּעַל שֶׁמֶשׁ אָבִיב
שׁוֹפֵךְ הַרְבֵּה אוֹר

הַס כָּל גַּל, כָּל תְּנוּעָה
מֹשֶׁה קָטָן שָׁט
לֹא יָמוּת, חָיֹה יִחְיֶה
מֹשֶׁה זֶה הַקָּט.

וְטוֹב הַיְּאוֹר וְאֵינוֹ קָשֶׁה
כְּלֵב פַּרְעֹה הָרַע
מֹשֶׁה יִחְיֶה, יִגְדַּל מֹשֶׁה
דְּרוֹר לְעַמּוֹ יִקְרָא.
שלאָף זשע מיין פֿייגעלע
מאַך צי דײַן אייגעלע
שלאָף מײַן קינד, שלאָף
אַ מלאך אַ גיטער
זאָל זײַן דײַן היטער
פֿון הײַנט ביז מאָרגן פֿרי
מיט זײַן פֿליגעלע
איבער דײַן װיגעלע
דעקט ער שטיל דיר צי

שלאָף זשע מײַן פֿייגעלע
מאַך צי דײַן אייגעלע
שלאָף מײַן קינד, שלאָף
שלאָף אויס פֿרײַדן
װייס פֿון קײַן לײַדן
שלאָף מײַן טײַער קינד
מאַך צי דײַן אייגעלע
מײַן טײַער פֿייגעלע
שלאָף זיך אויס געזינט
על הגרסה: כנראה שהשיר היידי קדם לשיר העברי, וברוח השיר כתב סילמן את "משה בתיבה", ללא זיקה לטקסט עצמו.
כותרת: אויפֿן ניל (הנוסח המקובל בביצועים ביידיש בלחן געלברט)

שווימט דאָס קעסטל אויפֿן טײַך,
אויפֿן גרויסן ניל.
שווימט דאָס קעסטל רויִק, גלײַך,
שווימט דאָס קעסטל שטיל.

און די כוואַליעס גייען שטיל,
גייען צאַרט און לינד,
ווי זיי וואָלטן היטן זיך
טאָן אַ לייד דעם קינד.

שווימט דאָס קעסטל אויפֿן טײַך…

אָ די כוואַליעס זענען דאָך
ניט ווי פּרעה שלעכט.
ניט דערטרינקען וועלן זיי
משיחן פֿון קנעכט.

שווימט דאָס קעסטל אויפֿן טײַך…
אויפֿן ניל - הטקסט היידי המלא

שווימט דאָס קעסטל אויפֿן טײַך,
אויפֿן גרויסן ניל,
שווימט דאָס קעסטל רויִק, גלײַך,
שווימט דאָס קעסטל שטיל.

און די כוואַליעס רוישן ניט.
רירן זיך נאָר קוים,
ווי זיי וואָלטן ציטערן
אויפֿהייבן אַ שוים.

און די כוואַליעס גייען שטיל,
גייען זאַכט און לינד,
ווי זיי וואָלטן היטן זיך
טאָן אַ לייד דעם קינד.

אָ, די כוואַליעס זײַנען דאָך
ניט ווי פּרעה האַרט:
ניט דערטרינקען וועלן זיי
דעם, אויף וועמען ס'וואַרט,

אַ געדריקטעס, שוואַכעס פֿאָלק
אונטער שטאַרקע הענט,
וואָס עס טרינקט זיך אין זײַן שווייס,
בײַ די ציגלווענט.

אָ, די כוואַליעס זײַנען דאָך
ניט ווי פּרעה שלעכט,
ניט דערטרינקען וועלן זיי
משיחן פֿון קנעכט.

שווימט דאָס קעסטל אויפֿן טײַך,
אויפֿן גרויסן ניל,
און די כוואַליעס טראָגן עס
פֿאָרזיכטיק און שטיל...
על הגרסה: לפי אַלע ווערק פֿון אַבֿרהם רייזען אין 12 בענד, כרך 11 (1917), עמ' 193–194
https://archive.org/details/nybc200069/page/n196/mode/1up?view=theater

תודה לאליעזר ניבורסקי

הקלטות (8)

הקלטה היסטורית ביצוע בשפת המקור (רוסית)
0:00 0:00

שיר ערש קוזאקי, שייתכן כי לחנו הוא מקור "משה בתיבה".

עיבוד: חנן וינטרניץ
ניצוח: חנן וינטרניץ
ליווי: להקה כלית מהתקליט "חג שמח"
שנת הקלטה: 1965
מקור: התקליט "יפה ירקוני בשירי חגים", מס' 605 בחברת ר. ת. א.
עיבוד: מרק לברי
ניצוח: מרק לברי
ליווי: תזמורת קול ישראל
שנת הקלטה: 25.6.1953

השיר היידי באותו לחן "שלאָף זשע מיין פֿייגעלע".

0:00 0:00
שנת הקלטה: 10.4.2020
מקור: אתר זֶמֶרֶשֶׁת

המבצעת הקליטה את השיר בפסח תש"ף (ימי קורונה): "השמים כחולים ללא ענן, ללא זיהום אוויר, ללא מטוסים. הצפרים שרות כל היום כי פשוט השקט מאפשר לנו לשמוע אותן. שיר שהיינו שרים כילדים בקיבוץ עם הרבה שקט ותמימות."

 

0:00 0:00
שנת הקלטה: 25.1.2010
מקור: אתר זֶמֶרֶשֶׁת
הקלטת זמרדע ביצוע
0:00 0:00
שנת הקלטה: 9.2.1993
מקור: הספרייה הלאומית
פרטים נוספים באתר הספרייה הלאומית. ניתן להאזין להקלטה המלאה.

הרצליה רז שרה את הנוסח המלא, אותו למדה בכיתות הנמוכות של בית הספר.

בשל תקלה בהקלטה קול הזמרת משובש, אך המנגינה נכונה.

עיבוד: נתן שחר
ניצוח: נתן שחר
שנת הקלטה: תחילת שנות ה-70
מקור: תקליט "שירי פסח לילדים"
אקורדיון: שי בורשטין
שנת הקלטה: 9.8.2016
מקור: אתר זֶמֶרֶשֶׁת
הוקלט במסגרת: מפגש זמרדעים ט'

על השיר

המילים: המילים הן תרגום מקורב לשירו של אברהם רייזין "אויף ניל". המילים של "אויפֿן ניל" נדפסו לראשונה בשנת 1902. אין ביטחון כי "אויפֿן ניל" זומר בלחן שבו התקבל בעברית "משה בתיבה". רק בשנות הארבעים חובר לו לחן אחר מאת מיכל גילבערט - האזינו לביצוע טובה בן-צבי. קיום מקור יידי לטקסט של סילמן נודע לנו רק באוגוסט 2025: ד"ר עידו בסוק (נכד של סילמן) מסר, פרופ' אברהם נוברשטרן איתר, ואליעזר ניבורסקי השלים פרטים: המילים של "אויפֿן ניל" נדפסו לראשונה בכתב העת "די יודישע פֿאַמיליע“ (קראָקע), גיליון מס' 4, אפריל 1902, עמ' 201–202; שבו ונדפסו בשנת 1917 בכרך 11 של "אַלע ווערק פֿון אַבֿרהם רייזען אין 12 בענד, עמ' 193–194.

השיר העברי נדפס כנראה לראשונה בעיתון "החיים והטבע" כבר בשנת 1906 (ראו להלן). נוסח שונה מעט נדפס בתרע"ז בשני ספרי לימוד בארצות הברית: "שחרית" וכן "היסטוריה לילדים" שם מזוהה המחבר סילמן. באותה שנה נדפס השיר בנוסח שונה מאוד במקראה נוספת, "עולם הילדים" ללא זיהוי מחבר, תוך ציון המקור ע"ק - אולי, כהצעתו של דוד אסף, עיתון הילדים "עולם קטן".

מוסיף עידו בסוק:

סילמן היטיב לעבד. הוא לא תרגם בעלמא, אלא העביר את הדברים לרוח מתאימה לילדים בארץ ישראל. לעיתים הדבר החשוב שהוא עשה הוא לא רק התוספת אלא גם ההשמטה של דברים במקור, כמו הגלים שאינם רשעים כפרעה או הדיבור על 'משיח העבדים' בבית האחרון - ביטוי שהיה עלול להיתפס כזר ו'מחוספס' לאוזן של ילד ארץ ישראלי. ה'גלים' אצלו באמת 'שובבים' ומכים בתיבה בעדינות ואינם 'מבהילים' כמו הביטויים במקור.

עדי נוסח לגרסת המילים העברית המאוחרת "דומם שטה" (ולא "דומם תנוד" או "דומם צפה") יש בדפוס בשירון "זמר חן" משנת 1960 (בלחן אחר מאת נסים נסימוב) ובהקלטת יפה ירקוני משנת 1965.

הלחן: השיר העברי "משה בתיבה" מושר בלחן המוכר משיר יידי אחר, שיר הערש "שלאָף זשע מיין פֿייגעלע". השיר היידי הזה תורגם בידי אזרחי [אולי מרדכי אזרחי (קריצ'בסקי)] כ"שיר ערש" (אתחלתא: נומה עוללי עצום נא עין), וכך נדפס בעיבוד ליאו ליוב ב"דף למקהלה" מס' 167.

יש "שיר ערש קוזאקי" המושר בלחן דומה לטקסט של לרמונטוב. לטקסט הזה יש גם לחן אחר (מאת גרצ'נינוב) והוא עוברת ל"שכב והירדם". נראה כי השיר העברי וכן "שלאָף זשע מיין פֿייגעלע" היידי הם גלגולים של לחן זה.

"משה בתיבה" בלחן הנוכחי מתועד לראשונה בשנת 1965, מאוחר יותר מהלחנים האחרים לשיר (ראו להלן), אך לפי עדויות זמרדעים זומר בלחן זה מוקדם הרבה יותר. העדות המוקדמת ביותר היא של הרצליה רז (ילידת 1921) שלמדה את השיר בכיתות הנמוכות של בית הספר.

עוד באותו לחן:

עוד בלחנים דומים, אולי ממקור משותף:

ביצועים נוספים:

 לחנים נוספים:

כל מידע נוסף על אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.

קישורים ומשאבים (5)

© זכויות היוצרים שמורות לזֶמֶרֶשֶׁת ו/או למחברים ו/או לאקו"ם