מילים (2 גרסאות)

וּמֹשֶׁה הִכָּה עַל צוּר
בַּמַּטֶּה הִכָּה עַל סֶלַע (סֶלַע).
בַּמַּטֶּה הִכָּה עַל סֶלַע
וַיֵּצְאוּ מִמֶּנּוּ מַיִם (מַיִם).

הַפְלֵא וָפֶלֶא
הַפְלֵא וָפֶלֶא! (פֶּלֶא!)
הַפְלֵא וָפֶלֶא
אָמֵן סֶלָה.

וּמֹשֶׁה הֵבִיא גְּדִי
וַיֵּנִקֵהוּ דְבַשׁ מִסֶּלַע (סֶלַע).
וַיְהִי קוֹלוֹ כַּמַּעְיָן
זַךְ וְצָלוּל כַּמַּיִם (מַיִם).

הַפְלֵא וָפֶלֶא...

וְקַרְנַיִם צָמְחוּ לַגְּדִי
קַרְנֵי צוּר, קַרְנֵי סֶלַע (סֶלַע).
וּזְאֵבִים שִׁבְעִים נָגַח בָּן
וְעָבַר בָּאֵשׁ, בַּמַּיִם (מַיִם).

הַפְלֵא וָפֶלֶא...
וְהִנֵּה עוֹד גַּם כַּיּוֹם
אֶל יְשִׁימוֹן, אֶל צוּר, אֶל סֶלַע
הַגְּדִי אֲרֹךְ קַרְנַיִם
יַעֲלֶה מֵאֵשׁ, מִמַּיִם,
יַעֲלֶה שׁוֹתֵת דָּם,
גְּדִי עוֹלָם חַי וְקַיָּם...

הַפְלֵא וָפֶלֶא...

הקלטות (20)

ביצוע
0:00 0:00
שנת הקלטה: 1960
מקור: התקליט Martha Schlamme Sings Israeli Folk Songs, מס' VSD-2070 בחברת Vanguard
0:00 0:00
פסנתר: הנס קורנק
שנת הקלטה: 1961
נכלל בתקליטון: Hava Nagila
ביצוע
0:00 0:00
עיבוד: מרק לברי
ניצוח: מרק לברי
ליווי: תזמורת "ירושלים"
שנת הקלטה: 1956
מקור: תקליט AN 10-17 בחברת "הד ארצי"
0:00 0:00
שנת הקלטה: 1954
מקור: תקליטון בחברת RCA Victor, מס' 25-5125

בליווי פסנתר ומקהלה. תודה לאבי תדמור

ביצוע
0:00 0:00
שנת הקלטה: 1960/61

ניקוי רעשים: רפי בינדר (עבור ערוץ שיר-עד)

עיבוד: יוסף הדר
ניצוח: יוסף הדר
נכלל בתקליטון: שירי קומזיץ
ביצוע
0:00 0:00
עיבוד: דב זלצר
ליווי: להקת אורנים צבר
שנת הקלטה: 1959
מקור: התקליט Shalom מס' 10/1959, EKL-146 בחברת Elektra
נכלל בתקליט: Shalom
0:00 0:00
שנת הקלטה: 1959
0:00 0:00
שנת הקלטה: 1959
Jerusalem: The Music of Its People
נכלל בתקליט: Jerusalem: The Music of Its People
0:00 0:00
שנת הקלטה: 6.5.1959
מקור: המופע "היו זמנים: מצעד פזמוני העשור", חלק א

הקלטה חתוכה ובה תחילת השיר בלבד. המופע הוקלט על ידי קול ישראל. נראה כי השיר זומר במופע בשלמותו, אך ההקלטה נחתכה, לפחות בנוסח שהגיע לידינו.

ביצוע
0:00 0:00
ביצוע
0:00 0:00
עיבוד: ידידיה אדמון
ניצוח: גארי ברתיני
תוף כד: נתן מרגלית

סולן: גרשון אצבעוני
 
ביצוע במקהלה מעורבת בליווי תוף כד בלבד. העיבוד מבוסס על העיבוד מאת אדמון שנדפס תחילה בדף מקהלה בדיד ומאוחר יותר בשירונו "שדמתי" עמ' 71 - 78, אך בעיבוד המודפס נכלל פסנתר ויש הבדלים בהרמוניה.

0:00 0:00
אקורדיון: אסתר (אסתריקו) ברגר
תוף: ברוך קליטמן
שנת הקלטה: 1958
נכלל בתקליט: Folk Songs of Israel
שנת הקלטה: שנות החמישים
מקור: הקלטה מקומית

ה"סולן" הוא שלמה כרמון, בנו של ישראל.

שנת הקלטה: אפריל 1973
מקור: הספרייה הלאומית
פרטים נוספים באתר הספרייה הלאומית. ניתן להאזין להקלטה המלאה. (תזמון: 00:32:56)

על השיר

השיר פורסם לראשונה ב"דבר לילדים" כרך י"ז חוברות  26-27 בתאריך 3.4.1947


מנשה רבינא, "משה בשירי עם ובשירי ילדים" (מחניים קט"ו [תשכ"ז], עמ' קכד):

"שיר זה זכה לתפוצה רבה, ובצדק. גם המילים וגם המלודיה אומרות חדווה, רעננות, חג. המלודיה אינה מאז'ורית עליזה, אבל יש בה הומור שבהתרוממות הרוח. יש להצטער על כך שגם כלפי שיר מעניין זה נהג ה"עם", ה"ציבור", מנהג של מתקן ומשכלל, והוא פישט את המלודיה, ושיווה לה מטרום אחיד של 4/4 גם בטאקטים שהקומפוזיטור אדמון הכתיב בפירוש להאריך את ההברה האחת והוא מגיע על ידי כך לטאקט של 6/4. לעומת זאת, אין הקהל יכול להתנכל לטאקט של 5/4, ודווקא טאקט זה במטרום הנדיר נשמר במקוריותו.

השיר הזה מצטיין גם בתכונת ה"מענה" המיוחדת לו. חלקו העיקרי מושר על פי רוב בפי סולן, והקהל עונה לעומתו[...]. במקרה של זמרת-מענה יכול הסולן לבוא להצלת השיר ולהשמיעו בהתאם למטרום המקורי הרשום בידי הקומפוזיטור. הקהל מרצונו או שלא מרצונו יחכה בסבלנות (או באי-סבלנות) למילה , שבה יוכל להצטרף אל הסולן

... וטוב יעשה המדריך לזימרה-בציבור אם יסביר ... גם את הייחוד של המוטיוו אשר בו מוזמן הציבור לענות לסולן. למילים "סלע", מים", "פלא", "טלה", מכתיב ידידיה אדמון גם ריתמוס שונה מקודמיו. יש בכך עניין מיוחד, יש כאן כוונה, רצון מיוחד הנובע מההתרשמות של הקומפוזיטור מהמילים של הפייטן."


ביצועים נוספים:


ר' גם מילים עממיות לאותו לחן: ומשה יליד בוכרה; וכן פרודיה מתוך "פוציםפוצים" (2018)

כל מידע נוסף על אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.

קישורים ומשאבים (2)

© זכויות היוצרים שמורות לזֶמֶרֶשֶׁת ו/או למחברים ו/או לאקו"ם